זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום
תקיפת בת זוג

תקיפת בת זוג

תקיפת בת זוג – כשמעגל האמון הופך לזירת אלימות

מבוא: בין קירבה לפגיעה
מערכות יחסים זוגיות נבנות על בסיס של אהבה, שותפות וביטחון. אולם כאשר אחד מבני הזוג הופך לתוקף – הקשר הקרוב והאינטימי הופך לסביבה מסוכנת, פוגענית ולעיתים אף טראומתית. עבירת תקיפת בן זוג מוגדרת כעבירה פלילית חמורה בישראל, וזוכה לאכיפה נרחבת, בעקבות תופעת האלימות הגואה בתוך המשפחה – ובעיקר כלפי נשים.

החוק מתייחס לעבירה זו כתקיפה בנסיבות מחמירות, תוך הכפלת העונש לעומת תקיפה רגילה – וזאת מתוך ההבנה שהפגיעה במי שמצוי במערכת זוגית עם התוקף, חמורה לעין ערוך.

מהי תקיפת בן זוג לפי החוק?
ההגדרה הבסיסית לתקיפה מופיעה בסעיף 378 לחוק העונשין: כל מגע פיזי – מכה, דחיפה, נגיעה או הפעלת כוח – שנעשה ללא הסכמה, מהווה תקיפה. גם אם אין נזק חמור או חבלה, עצם המגע הפוגעני מהווה עבירה פלילית.

כאשר התקיפה מבוצעת כלפי בן זוג – החוק רואה בכך החמרה משמעותית. סעיף 382(ב) לחוק מגדיר תקיפה זו כ"תקיפה בנסיבות מחמירות", והיא מקבילה בעונשה לתקיפה של קטין או חסר ישע על ידי האחראי עליו.

החמרה זו לא נובעת רק מהפגיעה הפיזית, אלא מהפרת האינטימיות והאמון שבין בני הזוג – יחסים שאמורים להיות מוגנים, תומכים ובטוחים.

מיהו "בן זוג" בעיני החוק?
החוק מפרש את המונח "בן זוג" באופן רחב: הוא כולל בני זוג נשואים, ידועים בציבור, ולעיתים גם בני זוג לשעבר, כל עוד ניתן להצביע על קיומה של מערכת זוגית משמעותית בעבר.

כך למשל:

  • בני זוג שחיים יחד ללא נישואין ייחשבו כידועים בציבור.
  • גבר שהתפרץ לדירת חברתו לשעבר ותקף אותה, עשוי להיחשב כתוקף בן זוג.
  • גם קשר זוגי קצר, אך אינטנסיבי, עשוי להספיק – במיוחד אם היו חיים משותפים.

הגדרה זו נועדה למנוע "פרצות" באכיפה, ולהבטיח הגנה רחבה גם במערכות יחסים פחות פורמליות, שהפגיעות בהן אינה פחותה.

היסודות הנדרשים להרשעה בעבירה
כדי להרשיע אדם בעבירת תקיפת בן זוג, על התביעה להוכיח שני יסודות עיקריים:

  1. היסוד העובדתי – התקיפה והקשר הזוגי

נדרשת הוכחה של מעשה תקיפה – הפעלת כוח שלא בהסכמה – וכן הוכחה כי בין הנאשם לבין הקורבן התקיים קשר זוגי רלוונטי בזמן האירוע (או סמוך לו, במקרה של קשר קודם).

  1. היסוד הנפשי – פזיזות או אדישות

אין דרישה לכוונה פלילית מחושבת. די בכך שהמעשה בוצע בפזיזות – מתוך חוסר שיקול דעת, רשלנות קשה או אדישות למצבו של בן הזוג. כך למשל, סטירה שניתנה "ברגע של עצבים" עלולה להתפרש כתקיפה לכל דבר.

במקרים מסוימים ניתן להעלות טענות הגנה כמו הגנה עצמית, אך אלו טעונות הוכחה קפדנית, ותלויות בניתוח נסיבות האירוע.

העונש: כפול ומרתיע
העונש הקבוע בחוק על תקיפת בן זוג הוא עד ארבע שנות מאסר – כפול מהעונש על תקיפה רגילה (שנתיים). עם זאת, הענישה בפועל תלויה בשיקול דעת בית המשפט ובהערכת נסיבות המקרה.

בעת קביעת העונש, נשקלים שלושה שלבים עיקריים:

  1. הגדרת מתחם הענישה ההולם – בהתאם לערך החברתי הנפגע (כבוד האדם, ביטחון אישי, שלום התא המשפחתי), לסוג התקיפה ולמדיניות הענישה המקובלת.
  2. בחינת נסיבות מחמירות או מקלות – כגון:
    • חומרת הפגיעה הפיזית או הנפשית בקורבן.
    • עבר פלילי קודם או היעדרו.
    • שיתוף פעולה עם החקירה.
    • קיומם של ילדים משותפים והשפעת הענישה עליהם.
    • קיום טיפול שיקומי או הליך שיקום משפחתי.
  3. גזירת העונש האישי – בהתאם למכלול הנתונים בתיק.

במקרים חמורים, עשוי בית המשפט לגזור מאסר בפועל, גם כאשר הפגיעה הפיזית עצמה הייתה יחסית מינורית – וזאת לאור ההיבטים הרגשיים והחברתיים הקשורים לעבירה.

עורך דין רועי אלפסי

ייצוג משפטי מקצועי בדין הפלילי לנוער

האם ניתן לחזור מהתלונה?
לא פעם נשים (או גברים) שמגישים תלונה על תקיפה מצד בן זוגם מבקשים לחזור מהתלונה בשל רצון לשיקום הקשר או מתוך פחד ותלות. חשוב לדעת: המשטרה איננה חייבת למחוק תלונה, גם אם הקורבן חוזר בו. ההחלטה נתונה בידי התביעה המשטרתית או הפרקליטות, והם פועלים לפי חומר הראיות.

במקרים בהם ברור כי לא הייתה תקיפה, או שהאירוע לא מצדיק כתב אישום, ניתן להגיש בקשה מנומקת לסגירת התיק, אך הדבר צריך להיעשות בזהירות, ועדיף בליווי עורך דין – כדי להימנע מטעויות שעשויות לחשוף את המתלוננת להליך פלילי בגין מסירת תלונת שווא.

טענות הגנה בתיקים מסוג זה
הגנה נפוצה היא הכחשה מוחלטת – כלומר, החשוד טוען כי לא תקף כלל. לעיתים ניתן להצביע על מניע מגמתי מאחורי התלונה – כמו הליך גירושין, משמורת על ילדים, או נקמה זוגית.

במקרים אחרים מועלות טענות של הגנה עצמית, למשל כאשר בן הזוג נאלץ לדחוף את בת זוגו לאחר שזו פגעה בילד או איימה עליו.

טענה כזו דורשת הוכחה כי לא הייתה ברירה אחרת, כי התגובה הייתה מידתית, וכי התקיפה באה כדי להפסיק מעשה בלתי חוקי אחר – ולא כדי לפגוע.

דגש מיוחד על נוער, צעירים ובני משפחות בסיכון
בני נוער, בני זוג צעירים או צעירות בגילאי 17–24 עלולים להיקלע למצבים של תקיפה הדדית, חוסר הבנה של גבולות פיזיים והתפרצויות רגעיות. חשוב לדעת שגם במערכות יחסים של בני נוער, החוק מתייחס ברצינות לתקיפה בין בני זוג – גם אם לא מדובר במערכת זוגית "רשמית".

מערכות יחסים בגיל ההתבגרות דורשות חינוך ברור לגבולות, תקשורת, ואי-סבילות לאלימות מכל סוג. מורים, מדריכים, הורים ואנשי טיפול נדרשים לעקוב אחר סימנים ולספק תמיכה מיידית.

טיפים חשובים לניהול נכון של מקרה תקיפת בן זוג

לפני חקירה – התייעץ עם עורך דין פלילי. כל מילה שתאמר עשויה לשמש נגדך.
אם את/ה הקורבן – אל תשאר/י לבד. יש עמותות, עורכי דין ושירותי רווחה שיכולים לעזור.
שקול פנייה להליך טיפולי – במקרים מסוימים, זה עשוי להשפיע על גזר הדין ואפילו למנוע העמדה לדין.
זכור: חרטה אמיתית אינה רק משפטית – אלא כוללת לקיחת אחריות, שינוי דפוסי התנהגות והפסקת האלימות לחלוטין.

לסיכום
עבירת תקיפת בן זוג חוצה את גבול המעשה הפיזי – היא מהווה פגיעה עמוקה באמון, ברגש, ובכבודו של אדם הקרוב אליך ביותר. מדינת ישראל מתייחסת בחומרה רבה לעבירה זו – מתוך רצון להגן על התא המשפחתי, למנוע הידרדרות לרצח, ולשלוח מסר ברור: אין מקום לאלימות בין בני זוג – לא בבית, לא ברחוב, ולא בשום מסגרת.

עו"ד רועי אלפסי, בעל מומחיות עמוקה בדין הפלילי ובתחום האלימות במשפחה, מעניק ליווי מקצועי, מדויק ורגיש – הן למי שנפגעו, והן לחשודים שנקלעו למצב משפטי מורכב. לפעמים שיחה אחת עם עורך דין מנוסה יכולה לשנות את כל מהלך העניינים – ולמנוע עוול, החמרה או אובדן שליטה על ההליך המשפטי.

זקוקים לייעוץ אישי בנושא תקיפת קטין?

השאירי פרטים ואשוב אליכם בהקדם

Scroll to Top