זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום
תקיפה בנסיבות מחמירות

תקיפה בנסיבות מחמירות

תקיפה בנסיבות מחמירות: כשאלימות מקבלת אופי חמור במיוחד

תקיפה – ומה שמעבר לה
המשפט הפלילי בישראל כולל מדרג ברור של עבירות אלימות, כאשר אחת הצורות החמורות בו היא תקיפה בנסיבות מחמירות – עבירה שנוצרת רק כאשר מתקיימים תנאים מסוימים המחמירים את ההתנהגות האלימה מעבר לעבירת התקיפה הבסיסית. החוק מתייחס למצב שבו מתקיימת תקיפה, אך בנוסף לה מתקיימת אחת או יותר מנסיבות מיוחדות אשר מגבירות את חומרתה.

הבסיס החוקי לעבירה זו נמצא בסעיף 382 לחוק העונשין, התשל"ז–1977, והוא קובע באופן מדורג את הנסיבות המובילות להחמרת הענישה.

כדי להבין את התמונה המלאה, יש להבין תחילה את העבירה הבסיסית של תקיפה.

מהי תקיפה לפי החוק?
לפי סעיף 378 לחוק העונשין, תקיפה היא כל הפעלת כוח פיזי – בין ישירה ובין עקיפה – כלפי אדם אחר ללא הסכמתו החופשית. הכוח יכול להתבטא במגע, דחיפה, מכה, ואפילו בהפעלת חומרים כמו חום, גז, חשמל או קור הגורמים לאי נוחות גופנית.

מדובר בהגדרה רחבה, שלוכדת בתוכה גם מצבים של עימותים פיזיים קלים לכאורה – והופכת אותם לבעלי משמעות פלילית כאשר לא הייתה הסכמה מודעת של הצד השני.

חשיבות ההסכמה
אחד היסודות המבחינים בין מגע לגיטימי לבין עבירה פלילית הוא יסוד ההסכמה. כאשר אדם מסכים מרצונו החופשי להפעלת כוח – למשל במהלך ספורט מגע – אין מדובר בעבירה. אולם כאשר ההסכמה הושגה במרמה או כאשר מדובר בכוח החורג ממה שהוסכם, המעשה עשוי להיחשב לתקיפה.

הסכמה משתמעת תיתכן כאשר ההתנהגות של הנפגע מצביעה על כך שהוא מסכים למגע, אך ככל שהכוח חמור יותר – כך בית המשפט ידרוש הסכמה ברורה ומפורשת.

העבירה הבסיסית והעונש בצידה
העבירה של תקיפה רגילה קבועה בסעיף 379 לחוק העונשין. מדובר במי ש"תוקף שלא כדין את חברו", והעונש שנקבע בצידה הוא עד שנתיים מאסר. זהו עונש המשקף את העובדה שהעבירה עשויה להתרחש גם במצבים של עימות רגעי – אך מאפשר לבתי המשפט לשקול את כלל נסיבות המקרה ולהטיל ענישה מידתית.

אולם, כאשר מדובר בתקיפה בנסיבות מסוימות – הענישה מטפסת, והמשמעות המשפטית משתנה באופן מהותי.

מהן הנסיבות המחמירות?
עבירת התקיפה הופכת ל"תקיפה בנסיבות מחמירות" כאשר נוסף למעשה התקיפה אחד מהרכיבים המפורטים בסעיף 382 לחוק העונשין. נסקור להלן את המרכזיים שבהם:

  1. תקיפה שבוצעה על ידי מספר תוקפים

כאשר אדם מותקף על-ידי יותר מתוקף אחד, או כשקבוצת אנשים פועלת יחד כדי לבצע את התקיפה – מדובר במצב שמגביר את האימה, את הפער בכוחות, ואת תחושת ההשפלה של הקורבן. המחוקק רואה במצב כזה עבירה חמורה במיוחד, ולכן העונש הקבוע בצידה הוא עד ארבע שנות מאסר – כפול מהעונש על תקיפה רגילה.

הרציונל ברור: שיתוף פעולה לתקיפה, או תקיפת אדם כחלק מ"חבורה", מבטא כוונה פלילית מוגברת, חוסר פחד מהחוק ופגיעה קשה בתחושת הביטחון של הציבור.

  1. תקיפת בן זוג או בן משפחה

במקרים שבהם הנפגע הוא בן זוג או קרוב משפחה של התוקף – נכנסים לתמונה מאפיינים רגשיים ומעמדיים עמוקים יותר. האלימות בתוך המשפחה נתפסת כמעשה בוגדני במיוחד, שכן היא פוגעת בתוך מרחב האמון הבסיסי ביותר.

החוק מתייחס לא רק לבני משפחה בהווה, אלא גם לקרובי משפחה לשעבר, כולל בני זוג גרושים. סכסוכים בין בני זוג או הורים לילדים עלולים להסלים במהרה – והחוק מבקש להבהיר כי אין הצדקה לעולם לאלימות במעגל האינטימי.

עורך דין רועי אלפסי

ייצוג משפטי מקצועי בדין הפלילי לנוער

3. תקיפה של קטין או חסר ישע על ידי אחראי
אחת הנסיבות המחמירות החמורות ביותר היא תקיפת קטין או אדם חסר ישע בידי מי שמופקד על שלומו. תוקף המנצל את כוחו כלפי אדם התלוי בו – ילד, אדם עם מוגבלות, קשיש – מבצע לא רק עבירה פלילית, אלא גם בגידה מוסרית חמורה.

החוק דורש שהקשר בין התוקף לנפגע יעמוד באמות המידה של "אחריות בפועל" – כמו הורה, מטפל, מורה או אפילו שותף מגורים שיש לו השפעה ממשית על חייו של הקורבן.

  1. תקיפה שגרמה לחבלה ממשית לבן זוג

כאשר התקיפה גרמה לחבלה של ממש (למשל: שטפי דם, שברים, נזק לעצבים) – והקורבן הוא בן הזוג של התוקף – העבירה מחמירה עוד יותר. העונש הקבוע במצב זה הוא עד שש שנות מאסר – הכפלה של הענישה הרגילה על תקיפה שגורמת חבלה.

הרחבה זו באה על רקע תופעת האלימות במשפחה, שהפכה לרעה חולה בחברה הישראלית, בעיקר כלפי נשים וילדים. המחוקק מבקש להעביר מסר חד וברור: גם אם האלימות "נשארת בין ארבע קירות" – היא פוגעת, משפילה ומשאירה צלקות קשות.

ההשלכות החברתיות והפסיכולוגיות
מעבר להיבט המשפטי, יש להבין את עומק הפגיעה שנגרמת לקורבנות תקיפה בנסיבות מחמירות – במיוחד כאשר מדובר בקטינים, בני זוג או קרובי משפחה. במקרים אלו, הפגיעה איננה רק פיזית – אלא גם נפשית, תפקודית וחברתית.

לילדים נפגעי תקיפה, במיוחד כשזו מתרחשת בתוך הבית או במסגרת חינוכית, עשויה להיות השפעה ארוכת טווח על תחושת הביטחון, יכולת יצירת קשרים, ודימוי עצמי. האלימות יוצרת מצב של בלבול עמוק, בו מי שאמור להגן – הופך למי שפוגע.

סיכום: בין ענישה להרתעה
עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות משקפת את מאמצי החוק למתוח קווים אדומים ברורים סביב מקרים שבהם האלימות פורצת את גבולות "הרגעי", והופכת לדפוס פוגעני בעל משמעות עמוקה יותר.

ההחמרה בענישה – עד פי שלושה מעבירת התקיפה הרגילה – אינה מקרית. היא באה להרתיע, לבטא סלידה מוסרית ולשדר כי אלימות במעגל האינטימי, במסגרת קבוצתית או כלפי חסרי ישע – תיענש במלוא החומרה.

המלצות מעשיות למי שמוצא עצמו בסיטואציה רלוונטית:

אל תישאר לבד – אם אתה קורבן, בן משפחה או עד לאירוע תקיפה – פנה לגורם מוסמך, בין אם מדובר במשטרה, בעובד סוציאלי או בעורך דין.

אם אתה חשוד או נאשם – אל תפעל לבד – חשוב להבין את חומרת העבירה, את זכויותיך, ואת האפשרויות המשפטיות שעומדות לרשותך.

בני נוער ובני משפחה בסיכון – יש להעניק להם תמיכה מיידית, רגשית ומשפטית, ולעיתים גם סיוע פסיכולוגי מקצועי.

עו"ד רועי אלפסי, מומחה במשפט הפלילי ובמיוחד בעבירות תקיפה במשפחה ובני נוער, מעניק ייצוג רגיש, מקיף ומדויק – עם הבנה עמוקה של הדינמיקות הנפשיות והמשפטיות שמרכיבות כל תיק.

זקוקים לייעוץ אישי בנושא תקיפת קטין?

השאירי פרטים ואשוב אליכם בהקדם

Scroll to Top