התיישנות רישום פלילי

מחיקת רישום פלילי בישראל – כל מה שחשוב לדעת
הרישום הפלילי של אזרחי ישראל מוסדר בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–1981. חוק זה קובע מי מנהל את המרשם הפלילי, אילו סוגי רישומים קיימים, מהם כללי ההתיישנות והמחיקה, ואילו גופים רשאים לקבל מידע על רישום פלילי, ובאילו תנאים.

בעבר, ניתן היה לכל גורם כמעט לבדוק האם יש לאדם רישום פלילי. כיום, המצב השתנה מהותית: חשיפת מידע מהמרשם הפלילי מוגבלת לגופים מצומצמים בלבד, ולפי החוק – גם מעסיק שמחפש עובדים אינו יכול לבדוק רישום פלילי של מועמד ללא הסכמתו וללא היתר חוקי מפורש.

מהי התיישנות של רישום פלילי?
התיישנות רישום פלילי מתייחסת לפרק הזמן שבו הרשעה פלילית "מתיישנת" – כלומר, הופכת להיות מוגנת יותר מבחינת מי רשאי להיחשף אליה.

כיצד מחושבת תקופת ההתיישנות?

• משך תקופת המאסר שהוטל + התקופה הקבועה בחוק.
• לדוגמה: אם אדם בגיר הורשע בעבירה ונידון ל-3 שנות מאסר, תקופת ההתיישנות תעמוד על 3 שנות מאסר ועוד 7 שנים – סה"כ 10 שנים.

התיישנות של עונש מאסר על תנאי – תחל 7 שנים מגזר הדין.
קטינים נהנים מתקופות התיישנות קצרות יותר, מתוך ראייה שיקומית:

• עבירות שבוצעו לפני גיל 18 – תקופת התיישנות קצרה יותר.
• עבירות שבוצעו לפני גיל 16 – תקופת התיישנות אף קצרה יותר, לעיתים 3–5 שנים.

מה קורה לאחר התיישנות?
לאחר סיום תקופת ההתיישנות, מתחילה תקופה נוספת – תקופת המחיקה.
מחיקת הרישום הפלילי מתבצעת כעבור 10 שנים מתום תקופת ההתיישנות.

ברגע שמחיקת הרישום נכנסת לתוקף:

• הרשעה קיימת עדיין – אך חשופה רק למעט גופים (כגון משטרה, שב"כ, בתי משפט במקרה חריג).
• לא ניתן עוד לדרוש מאדם להציג מידע על ההרשעה ברוב התחומים האזרחיים (תעסוקה, רישוי, חינוך וכו').

האם אפשר לקצר את תקופת ההתיישנות והמחיקה?
באופן רגיל – לא.
עם זאת, במקרים חריגים ניתן להקדים את מחיקת הרישום הפלילי באמצעות בקשת חנינה מנשיא המדינה.