גניבה בידי עובד ציבור
- עו"ד רועי אלפסי
גניבה בידי עובד ציבור – הבנת העבירה, ההשלכות, ומה עושים כשקטין חשוד בה
רקע משפטי: מהי גניבה בידי עובד ציבור?
עבירת גניבה בידי עובד ציבור מוגדרת בדין הישראלי כסוג מחמיר של עבירת גניבה רגילה, והיא מוסדרת בסעיף 390 לחוק העונשין, התשל"ז–1977. בניגוד לגניבה רגילה, כאן מדובר במעשה שמבוצע על-ידי אדם הנושא משרה ציבורית ומנצל את תפקידו לשם גזלת רכוש. מדובר בעבירה אשר מערערת את יסודות האמון הציבורי במערכות המדינה ולכן המחוקק רואה בה חומרה מיוחדת.
החוק מתייחס למקרים שבהם עובד ציבור – אדם המועסק על-ידי המדינה, רשות מקומית, גוף ציבורי או תאגיד הנתון לפיקוחה של המדינה – מנצל את הגישה שיש לו לרכוש ציבורי או פרטי עקב תפקידו וגונב דבר מה שערכו מעל 1,000 ש"ח. העבירה הזו נחשבת לאחת החמורות מבין עבירות הרכוש, וכוללת בתוכה יסוד של מרמה, תחכום, והפרת אמונים.
הגדרה רחבה: מה נחשב "עובד ציבור"?
על פי סעיף 34כד לחוק העונשין, המונח "עובד ציבור" כולל מגוון רחב של בעלי תפקידים:
- עובדי מדינה, כולל חיילים.
- עובדי רשויות מקומיות ומועצות דתיות.
- עובדים בגופים הקשורים למדינה, דוגמת הסוכנות היהודית, קק"ל, בנק ישראל, לשכת התעסוקה, והביטוח הלאומי.
- גם נציגים בגופים ציבוריים, כמו חברי דירקטוריון בגוף הנתון לפיקוח ממשלתי, נחשבים לעובדי ציבור.
ההגדרה הרחבה הזו נועדה למנוע מאנשים בתפקידי אמון לנצל את עמדותיהם לרעה.
יסודות העבירה: מה נדרש כדי להוכיח גניבה כזו?
העבירה כוללת שני רכיבים עיקריים:
🔹 יסוד עובדתי – מדובר בנטילה של דבר מה שניתן לגנוב, תוך שימוש במעמד הציבורי כדי לקבל גישה לאותו נכס. הדבר הנגנב צריך להיות בעל ערך ממשי של לפחות 1,000 ש"ח, והמעשה צריך להתרחש במסגרת תפקידו של הנאשם כעובד ציבור.
🔹 יסוד נפשי – נדרשת מודעות מצד העובד למעשה הגניבה, וכן כוונה לשלול את הקניין לצמיתות. כלומר, לא די בכך שהרכוש "החליק לידו בטעות", אלא שמדובר בהתנהגות מכוונת, מודעת ומתוחכמת.
זהו סעיף "התנהגותי" – לא צריך להוכיח שנגרם נזק בפועל או שמישהו נפגע, אלא שהמעשה עצמו בוצע.
חקירה והשלכות נוספות – דגש מיוחד על קטינים
כאשר נפתחת חקירה פלילית בגין גניבה בידי עובד ציבור, היא מלווה לרוב באיסוף מסמכים, גביית עדויות ולעיתים גם צווי חיפוש או האזנות. החקירה עשויה להתבצע על-ידי המשטרה או על-ידי גוף ייעודי כמו יחידת החקירות של משרד הפנים או משרד החינוך, תלוי בסוג התפקיד של הנאשם.
כאשר החשוד הוא קטין, מתבצע שיקול דעת נוסף על ידי רשויות האכיפה, שכן המחוקק מבקש לאזן בין טובת הקטין לבין האינטרס הציבורי. ייתכן שבמקום הליך פלילי רגיל, יבוצע הליך טיפולי או שיקום במסגרת הליך חלופי, אך הדבר תלוי בנסיבות, חומרת המעשה, ובעברו של הקטין.
במקרה של חקירה, בין אם מדובר בקטין או בגיר, חשוב להבין שהדבר עלול להוביל לשלב הבא: הגשת כתב אישום.
כתב אישום, שימוע, והמשך ההליך
אם בתום החקירה המשטרה סבורה שיש די ראיות, היא תעביר את התיק לפרקליטות. במקרים חמורים או כאשר מדובר בקטינים, ייתכן שהפרקליטות תזמן את החשוד (או את הוריו, אם מדובר בקטין) לשימוע לפני הגשת כתב אישום. זהו שלב קריטי, שבו ניתן להציג טיעונים, מסמכים ואפילו להציע חלופה ענישתית – כמו הסדר מותנה או תוכנית שיקום.
יש לזכור: הגשת כתב אישום אינה גזירת גורל, ובליווי משפטי נכון ניתן לעיתים למנוע את ההליך כולו או להגיע להסדר מקל.
ענישה על פי חוק
העונש הקבוע לעבירה זו בחוק עומד על עד 10 שנות מאסר, ומבין כל עבירות הגניבה, זוהי אחת החמורות ביותר – לצד גניבת נשק.
לשם השוואה:
- גניבה רגילה – עד 3 שנות מאסר.
- גניבה בידי עובד פרטי – עד 7 שנות מאסר.
- גניבה של נשק – עד 10 שנות מאסר, כמו כאן.
הענישה הכבדה נועדה לייצר הרתעה כלפי עובדי ציבור ולחזק את האמון הציבורי במערכת. בפועל, בתי המשפט נוטים להטיל עונשי מאסר בפועל, גם במקרים שבהם לא נגרם נזק משמעותי, וזאת בשל התחכום והפגיעה באמון הציבור.
עורך דין רועי אלפסי
ייצוג משפטי מקצועי בדין הפלילי לנוער
- ייעוץ לפני ואחרי חקירה
- עבירות פליליות
- עבירות מחשב וסייבר
- ליווי לתחנת משטרה
- מומחה בתחום המשפט הפלילי לנוער
גניבה בידי קטין בתפקיד ציבורי – האם זה קיים?
למרות שמרבית הנאשמים בעבירה זו הם בגירים, ייתכנו מקרים בהם גם נערים במשרות התנדבותיות או במסגרת שירות לאומי נמצאים חשודים או מואשמים. לדוגמה, בני נוער שמתנדבים במסגרת פרויקטים עירוניים, עובדים בקייטנות, או מקבלים סמכות מסוימת מצד העירייה – עלולים, לעיתים מבלי להבין את חומרת מעשיהם, להיחשב לעובדי ציבור לצורך החוק.
כאן חשוב להבין: גם אם מדובר בקטין, גם אם לא הייתה כוונה פלילית מובהקת, ואפילו אם היה מדובר ב"שימוש לרגע" – רשויות האכיפה עלולות לראות בכך גניבה חמורה. ולכן, חשיבות הליווי המשפטי במקרה כזה – כפולה ומכופלת.
מדיניות הענישה והפסיקה
במהלך השנים האחרונות, מגמת הענישה בבתי המשפט הישראליים התחדדה. עבירות שנעשו בעבר וגררו עונשי מאסר על-תנאי, היום מובילות למאסר בפועל. זאת במיוחד כאשר מדובר באנשים נורמטיביים – עובדי ציבור משכילים, עם עבר נקי – שכן ציפיות ההתנהגות מהם גבוהות יותר.
בתי המשפט קובעים שוב ושוב כי הפגיעה באמון הציבור היא שקולה לפגיעה ממשית בנכס ציבורי, ולכן אין מקום לוויתורים כאשר הנאשם הוא עובד ציבור. עם זאת, כאשר מדובר בקטינים או צעירים בתחילת דרכם, בתי המשפט פתוחים יותר לאפיקים שיקומיים.
טיפים חשובים במקרה של חשד לגניבה בידי עובד ציבור – במיוחד כשמדובר בקטינים:
✅ אל תספקו גרסה ללא ייעוץ משפטי – גם אם נדמה שהכול "קטן ולא חשוב", כל מילה תירשם ותנותח.
✅ תיעדו הכול – אם יש מסמכים, הודעות, מצלמות או עדים – שמרו עליהם היטב. הם עשויים לשנות את התמונה כולה.
✅ שיתוף פעולה זה לא הודאה – שיתוף פעולה עם החוקרים אינו אומר שעליכם להודות, אלא לדעת לשמור על זכויותיכם מבלי לשבש את החקירה.
✅ אם מדובר בקטין – עמדו על כך שחקירתו תתבצע בליווי הורה או עו"ד – זו זכות בסיסית שהחוק מקנה.
✅ שקלו הליך טיפולי או שיקומי מוקדם ככל האפשר – במקרים מתאימים, זה עשוי להקל על התוצאה המשפטית ואף למנוע אישום.
לסיכום
עבירת גניבה בידי עובד ציבור איננה עוד "מעידת אופי", אלא פגיעה של ממש באמון הציבור ובמרקם החברתי. כאשר מדובר בקטינים, הדבר נעשה מורכב עוד יותר – לעיתים משולבים אלמנטים של נאיביות, השפעה חיצונית או חוסר הבנה אמיתי של גבולות המותר והאסור.
במקרים כאלה, חשוב שלא לפעול מתוך לחץ או בושה – אלא להיעזר באיש מקצוע שיידע להגן על הזכויות ולנווט את המקרה לתוצאה הטובה ביותר.
עורך הדין רועי אלפסי, המתמחה במשפט פלילי ובייצוג נוער וצעירים, עומד לצדכם לאורך כל הדרך – מהחקירה הראשונה ועד סיום ההליך – במקצועיות, בשקט נפשי, ובראייה רחבה של טובת הילד.
זקוקים לייעוץ אישי בנושא גניבה בידי עובד ציבור?
השאירי פרטים ואשוב אליכם בהקדם
אהבתם? שתפו עם חברים
